<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ג ח"ד</h1>
<h2>דף ד.</h2>
אע"פ שלא יטעון תובע לגלגל עליו ב"ד פוסקין דומיא דהעדאת עדים והודאת פיו שב"ד פוסקין עליו לישבע כמו כן בכאן לגלגל כמו שמגלגלין עליו קרקע עם טלטל ופוסקין לו כך בלא טענת תובע מציעא. כך דקדקו התוספו' והפרשני' על אותה דר' חייא לא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר.
<h2>דף יז.</h2>
מחוייב שבועה ואמר נשבעתי נאמן ואין צריך שבועה אחרת ואם היה שבועה דאוריתא נשבע הסת שנשבע לו ואם עדים מעידים שלא נשבע הוחזק כפרן לשבועה ושכנגדו נוטל בלא שבועה מציעא. מחוייב שבועה ואמר נשבעתי והעדים מעידים אותו שלא נשבע הוחזק כפרן לאותה שבועה וחייב לישבע אותה שבועה ודקדקו התוספות שאם אמר נשבעתי ואין עדים נאמן ואין צריך שבועה וכן כתב הרמב"ם ז"ל בטוען ונטען פ"ז. וכתב רב האיי ואם היה שבועה דאוריתא נשבע היסת שנשבע לו אבל שבועת היסת שנתחייב אמר נשבעתי לא ישבע דתקנתא לתקנתא לא עבדינ'. וכתב אבי העזרי שבזמן הזה שנשבעין בבית הכנסת אינו נאמן לומר נשבעתי כמו שאחז"ל אין רואה שבועת יי' תהיה הא יש רואה אין שבועה ויביא עדים או ישבע ויש מי שכת' שמה שאמרנו למעלה שנאמן לומר נשבעתי ר"ל בלא שבועה ומחרים חרם סתם וכל זה כשנשבעין ולא משלמין אבל בנשבעין ונוטלין אין מוציאי[ן] הממון אלא א"כ יביא ראיה ברורה שנשבע וכן כתבו החדושין דמציעא וכן כתב הרמב"ם. ועוד מוכח שם שאם היה פטור משבועה ואמר אני אשבע וחזר ואמר נשבעתי והעדים מעידים שלא נשבע שלא הוחזק כפרן עד שיתחייב שבועה על פי בית דין וכת' רמ"ה שאם היה חייב שבועה בבית דין וקדם ואמר אני אשבע קודם שאמר לו בית דין השבע דעביד דמקם ואמר נשבעתי לא הוחזק כפרן. ועוד כתב דבין אמרו צא השבע לו בין אמרו לו חייב אתה ליתן לו ואמר נשבעתי והעדים מעידי' אותו שלא נשבע הוחזק כפרן.
<h2>דף לג:</h2>
אדם שנתחייב שבועה וראה שמגלגלין עליו ורצה לשלם תביעה ראשונה כדי שלא יגלגלו עליו או משלם הכל או נשבע על הכל כיצד כגון שתבעו שתי דינרין וחייבו הדיין שבועה והוא רוצה לפרוע הב' דינרין ושלא ישבע ואמר לו תובע לא אפטור אותך בשני דינרין כי יש לי לגלגל על השבוע' עליך תביעו' אחרות שיש לי אצלך או ישלם הכל או נשבע על הכל ודוקא שמתחלה קודם שיאמר הנתבע אפרע לך השני דינרין אמר התובע אני רוצה לגלגל עליך כך וכך אבל אם אמר נתבע תחלה אני רוצה לפרוע השני דינרין ואחר כך אמר תובע אני רוצה לגלגל שוב לא יוכל לגלגל. ואחר שאמר הדיין שיפרע הכל או ישבע על הכל יכול לחזור נתבע מן הב' דינרין שאמר מתחלה שיפרע כי לא אמר שיפרעם אלא אדעת' שלא יגלגלו עליו ומאחר שאינו נפטר משבועתו לגמרי יכול לחזור בו ואפילו יצא מלפני בית דין שבועות כך כתב רב אלפס והביא ראיה מן הירושלמי והרא"ש חולק עליו בענין הירושלמי שפירש דלא מיירי הירוש' כלל בגלגול שבועה ונראה דבזמן הזה אין נפקותא בדין זה דעל כל תביעות יכול לחייבו שבועה דרבנן דעל כל תביעות תיקנוה אם כן לא יפסיד תובע אם לא יגלגל וכן כתב רבינו מאי' בתשוב'.
<h2>דף צח.</h2>
אין מגלגלי' שבועה אלא על טענת בריא שאם מה שמגלגל עליו הוא שמא לנתבע אינו יכול לגלגלו על שבועה אחרת כגון סוטה שמגלגל בעלה עליה שלא זינתה מאיש אחר והיא אומרת ודאי שלא זינת' מאיש אחר אבל אם היתה טענת ספק בזינתה מאיש אחר אין יכול לגלגל עליה השבועה כדי שנאמר בנתבע כי מאחר שאינו יכול לישבע שאומר בספק מה שהוא מגלגל עליו שישלם אין אומרין כי מאחר שהנתבע טוען שמא בזה הגלגל אין מגלגלין עליו כי מה שאמרו שבועה שאינו יכול לישבע משלם כגון שהוא מחוייב שבועה על עיקר טענתו כגון חמשין ידענא ונ' לא ידענא דהודה במקצת חייב שבועה על הכפירה אמר איני יודע משלם כי נתחייב שבועה על עיקר הטענה אבל השבועה הבאה על ידי גלגול ולא על עיקר טענתו לא אלימא כולי האי שנאמר בה אינו יכול לישבע משלם אם טוען נתבע שמא ואפילו שגלגול שבועה מן התורה אבל אם הנתבע טוען בריא כזה שהוא רוצה לגלגל על שבועה אחרת מגלגלין אפי' שתובע טוען שמא שבסוט' הבעל טוען שמא זינתה מאיש אחר במס' מציעא שבועות כך דקדקו התוספות והפסקנים. אין מגלגלין שבועה בדבר שהתובע טוען שמא אלא בדבר שקרוב לאמ' ורגלים לדבר כגון שותפין ואריסין דמורו היתר לעצמן ליהנו' מן הנכסי' מאחר שטורחין בהם וכגון סוטה שמגלגלין עליה שלא זינתה מאיש אחר אף על פי שבגלגול הוא טוען שמא דרגלים לדב' שהרי קנא לה ונסתרה והיא בחזקת זונה אבל בענין אחר שאינו קרוב לאמת ואין רגלים לדבר אין מגלגלין בטענת שמא של התובע ומגלגלין שמא על שמא כגון בשותפין ואריסין כך דקדקו התוס' והפוסקים מציעא שבועות קדושין. מגלגלין שבועת קרקע עם טלטל מציעא שבועות. ב' שיש להם תביעה אצל א' ונשבע לא' פטור מן האחד כי נשבע לא נשבע לק' זה הדין פשוט בכתובו' ושבועות. מגלגלין לכל אפילו שבועה דרבנן ועל אותן שנשבעין בשמא אחר שחלקו או נסתלקו שאין נשבעין אח' כך כגון שותפי' ואריסין וכיוצא בהן אף על פי שאין יכול להשביעו אחר שחלקו או נסתלקו אם נתחייב לו שבועה ממקו' אחר מגלגל עליו הכל וקוד' שחלקו מגלגלין שבועת היסת על שבועת השותפין שבועות חוץ משכיר דאין מגלגלין עליו.
<h2>דף צח:</h2>
אדם שנתחייב שבועה וראה שמגלגלין עליו ורצה לשלם תביעה ראשונה כדי שלא יגלגלו עליו או משלם הכל או נשבע על הכל כיצד כגון שתבעו שתי דינרין וחייבו הדיין שבועה והוא רוצה לפרוע הב' דינרין ושלא ישבע ואמר לו תובע לא אפטור אותך בשני דינרין כי יש לי לגלגל על השבוע' עליך תביעו' אחרות שיש לי אצלך או ישלם הכל או נשבע על הכל ודוקא שמתחלה קודם שיאמר הנתבע אפרע לך השני דינרין אמר התובע אני רוצה לגלגל עליך כך וכך אבל אם אמר נתבע תחלה אני רוצה לפרוע השני דינרין ואחר כך אמר תובע אני רוצה לגלגל שוב לא יוכל לגלגל. ואחר שאמר הדיין שיפרע הכל או ישבע על הכל יכול לחזור נתבע מן הב' דינרין שאמר מתחלה שיפרע כי לא אמר שיפרעם אלא אדעת' שלא יגלגלו עליו ומאחר שאינו נפטר משבועתו לגמרי יכול לחזור בו ואפילו יצא מלפני בית דין שבועות כך כתב רב אלפס והביא ראיה מן הירושלמי והרא"ש חולק עליו בענין הירושלמי שפירש דלא מיירי הירוש' כלל בגלגול שבועה ונראה דבזמן הזה אין נפקותא בדין זה דעל כל תביעות יכול לחייבו שבועה דרבנן דעל כל תביעות תיקנוה אם כן לא יפסיד תובע אם לא יגלגל וכן כתב רבינו מאי' בתשוב'.
